שברי מאמץ

 
שברי מאמץ הם פציעת ספורט שכיחה הבאה לידי ביטוי בהיווצרות של סדקים זעירים ביותר בעצם. פציעה זו היא תוצאה של הפעלת עומס יתר על העצם באופן חוזר ונשנה. יש לציין כי לא אחת העומס המופעל על העצם לא גבוה במיוחד, אך העצם עצמה שברירית וחלשה ולכן לא מסוגלת לעמוד בעומסים יומיומיים. זהו למשל המצב בחולים הסובלים מאוסטאופורוזיס. שברי מאמץ שכיחים בעיקר בעצמות הנושאות את משקל הגוף והכוונה היא לעצמות כף הרגל והעצמות התחתונות של הרגליים.
חלק ניכר מפציעות הספורט, נקראות על שם ענף הספורט שבו הן שכיחות במיוחד וברך רצים היא אחת מפציעות אלה. למעשה ניתן לכתוב כי פציעה זו הרוויחה את שמה ביושר: קרוב לשליש מהאנשים העוסקים בריצה באופן חובבי או מקצועי, יסבלו בשלב כזה או אחר מ"ברך רצים". יש רק לציין כי בדומה לכל פציעות באשר הן, גם פציעה זו יכולה להתרחש גם באנשים שלא עוסקים כלל בספורט. בדיוק כמו שמרפק טניס יכול להופיע גם באנשים שלא שיחקו טניס מעולם.
 

מה הם התסמינים של שברי מאמץ?

 
התסמינים של שברי מאמץ כוללים בין היתר כאבים, נפיחות מקומית ורגישות למגע בנקודות מסוימות לאורך העצם המעורבת. מטופלים הסובלים משברי מאמץ מדווחים על כאבים ונפיחות הנוטים להתגבר בזמן פעילות ולפחות בזמן מנוחה. כמו כן התעלמות מהכאבים והמשך הפעילות באופן סדיר, יובילו לכך שהכאבים יופיעו בשלב יותר ויותר מוקדם. בשלב מסוים עשוי אף להיווצר מצב שבו הכאבים יופיעו גם בזמן מנוחה. אי לכך, ישנה חשיבות עליונה להקשיב לאותות שהגוף משדר לנו ובכל מקרה של כאבים בעצמות, מומלץ לפנות לקבלת טיפול והנחיות ולא להתעלם מהבעיה.
 

מה הם הגורמים לשברי מאמץ?

 
 
עצמות הגוף נמצאות באופן מתמיד בתהליכים של פירוק המאוזנים על ידי תהליכים של בנייה מחדש. במצב תקין, האיזון בין תהליכים מנוגדים אלה נשמר וכך העצמות נותרות חזקות ובריאות. במצב שבו מופעל על העצמות עומס יתר, תהליכי ההרס מתגברים ותהליכי הבנייה לא מצליחים לשמור על הקצב ולהדביק את הפער. כל עוד לא נניח לעצם לנוח ולהתחדש, ייווצר מצב המוגדר כ"עייפות העצם", הבא לידי ביטוי בהיווצרות של סדקים זעירים בעצם.
גורמי הסיכון למצב זה כוללים חולשת עצמות, בעיות מבניות בכף הרגל כמו קשת גבוהה במיוחד או שטוחה במיוחד, סוגים שונים של פעילות גופנית כמו ריצה למרחקים ארוכים וכן הגברה פתאומית ולא מבוקרת בעוצמת הפעילות. במקרים רבים שברי מאמץ מופיעים באנשים שביצעו שינוי דרסטי באורח החיים שלהם. כך לדוגמה ניתן לראות שכיחות גבוהה יחסית של שברי מאמץ בקרב טירונים שזה אתה התגייסו לצה"ל. אותם חיילים שנכנסו ללא הכנה מתאימה לשגרת אימונים קשה ומפרכת, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לשברי מאמץ ברגליים.
 
 

כיצד מאבחנים שברי מאמץ?

 
ברוב המקרים ניתן יהיה לאבחן את הפציעה על סמך סיפור הרקע, תלונות המטופל ובדיקה גופנית בלבד. יחד עם זאת ישנם מקרים שבהם המטופל יופנה לבדיקות דימות. הכוונה היא למשל לצילום רנטגן של העצמות המעורבות, מיפוי עצמות (במקרים שבהם ישנו חשד לאוסטאופורוזיס לדוגמה) או בדיקת MRI.
 

כיצד מטפלים בשברי מאמץ?

 
הטיפול משתנה בהתאם לדרגת החומרה של שברי המאמץ ובסוגי האילוצים שבהם צריך לעמוד המטופל. הכוונה היא בין היתר למידת היכולת שלו להימנע מפעילות מאומצת למשל. הטיפול השמרני כולל בעיקר מנוחה, קירור המקום הפגוע וחזרה איטית והדרגתית לפעילות. בנוסף ניתן להיעזר בתרופות לשיכוך כאבים כמו דקסמול או אקמול (תרופות המכילות פאראצטמול) אך חשוב להימנע מתרופות כמו אדוויל, נורופן (המכילות איבופרופן) או נפרוקסן שכן ידוע שתרופות אלה יכולות לחבל בתהליך ההחלמה של העצמות. במקרים החמורים ביותר ההמלצה היא להימנע לחלוטין מדריכה על הרגל ויתכן אף שהרופא ימליץ לגבס את הרגל על מנת לאפשר מנוחה מוחלטת לעצמות המעורבות.
לקבלת מידע נוסף על שברי מאמץ ולתיאום מועד לפגישת ייעוץ עם מומחה, צרו קשר עם "המרכז לפיזיותרפיה ירושלים", בטלפון מספר 072-3225662 עוד היום ועשו את הצעד הראשון להחלמה.